פסק-דין בתיק תא"מ 48531-06-12

1. התובעת היתה במועדים הרלבנטים המבטחת של רכב מסוג מיצובישי (להלן: " רכב התובעת") אשר היה בבעלות מר גינאדי קוריאבצב (להלן: " קוריאבצב").
2. הנתבע מס' 1, מר רוט אליהו (להלן: " רוט"), היה במועדים הרלבנטים בעל רכב מסוג טויוטה (להלן: " רכב הנתבעים") אשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2.
3. לטענת התובעת, ביום התאונה (יום ששי בשבוע) בשעות אחר הצהריים המאוחרים, חנה רכב התובעת בחניה כדין בצד הכביש בשד' רוטשילד בשכונת קרית אליעזר בחיפה. לטענתה (כמפורט בסעיף 5 לכתב התביעה) רכב הנתבעים הגיע לאזור, "ביצע פנית פרסה בנסיעה לאחור", וכך פגע ברכב התובעת וגרם לו נזקים בחלק הקדמי. לטענת התובעת, עד ראיה שהיה במקום, מר איגור פוקריבקו (להלן: " פוקריבקו"), ראה את רכב הנתבעים פוגע ברכב התובעת ולאחר שרוט עזב את המקום, הוא רשם את פרטי רכב הנתבעים על פתק והצמיד אותו לשמשת רכב התובעת. כך למד קוריאבצב לדעת כיצד אירע הנזק לרכבו - ובהתאם הוגשה התובענה.
4. לטענת הנתבעים, רוט לא היה מעורב בתאונה, כפי שנטען, ויש לדחות את התביעה כנגדם. הנתבעים מוסיפים כי בשעתו הגיש קוריאבצב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה כנגד רוט, לפיצוי בגין נזקיו העקיפים (בסך 2,187 ש"ח) אך התביעה נמחקה בהעדר התייצבות מטעמו (ת"ק 22362-02-11, פס"ד מיום 11.7.2011). לטענת הנתבעים - פסק דין זה מהווה השתק פלוגתא אשר מחייב את סילוק התובענה על הסף - עוד טרם תתברר לגופה.
5. בפני העידו פוקריבקו ורוט. קוריאבצב זומן לדיון אך לא התייצב וב"כ התובעת מסר כי לפי בירור שערך - הוא עזב לצמיתות את הארץ זה מכבר.
6. לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:
7. ראשית, מצאתי לנכון ליתן משקל מכריע לעדותו של פוקריבקו. מדובר בעד נייטרלי ואובייקטיבי אשר מתגורר בחדרה והגיע לחיפה במועד הרלבנטי על מנת לאסוף את בת זוגו המתגוררת באותו הרחוב, והמתין למטה עד אשר תרד מדירתה. העד הוסיף כי לאחר שהוא ראה את הפגיעה וראה שרוט ממשיך לדרכו, הוא רשם את מספר הרכב של רוט והוסיף לפתק את הפרטים האישיים שלו והטלפון שלו - והשאיר את הפתק על שמשת החלון של רכב התובעת. עדותו של העד הותירה רושם מהימן ביותר, ניכר היה שהוא זוכר את פרטי האירוע, הוא ענה ישירות לשאלות שהופנו אליו ואני מאמצת את עדותו. יש עוד לראות כי העד הסביר (והדברים מהימנים) כי הוא לא מכיר את קוריאבצב או את רוט - משמע, שהמדובר בעד נייטרלי שאין לו כל סיבה למסור גרסה שאינה מדויקת והוא נטול אינטרסים בכל הנוגע לגורל התובענה.
8. שנית, יש לראות שרוט, הגם שהכחיש את גרימת הפגיעה, הודה שהוא נמצא בדרך כלל בימי שישי בשעות הרלבנטיות במקום הנטען. המדובר בפגיעה שהתרחשה ביום שישי בשעה 16:00 או 17:00 (עמ' 2, שורה 14) ורוט אישר שבכל יום שישי הוא יורד לקרית אליעזר לבקר את החותנת שלו המתגוררת ברחוב בו ארעה התאונה (אשר אף צולם מטעמו). רוט אף אישר כי ביקוריו מתבצעים בשעות אחה"צ או הערב המוקדם ושהוא מחנה באזור שם אירעה התאונה. הוא הוסיף ואישר שהוא "בטח היה בסביבה" של התאונה ביום הרלבנטי, כמו בכל יום שישי - הגם שהוסיף וטען שלא ייתכן שהוא גרם את הפגיעה, שכן לו היה גורם לפגיעה היה בוודאי משאיר את פרטיו על הרכב הנפגע. ההודאה של רוט, בהגינותו, לפיה הוא היה במועד הרלבנטי בסמיכות למקום החניה של רכב התובעת מהווה נדבך נוסף במסקנה לפיה הרכב שלו ככל הנראה כן היה מעורב בהתרחשות. שהרי לא רק שקיימת בפני עדותו של העד הניטרלי פוקריבקו שרשם את מספר הרכב של רוט, אלא שרוט מאשר שהוא היה במקום. מה הסיכוי הסטטיסטי שפוקריבקו שגה ברישום מספר הרכב של הנתבעים, שעה שרוט מאשר את המצאותו במקום ובזמן הרלבנטיים?
9. שלישית, במהלך הדיון התבקש פוקריבקו לזהות את רוט כמי שנהג ברכב שהסב את הפגיעה והוא אישר שלאחר שראה את רוט באולם בית המשפט - ככל הנראה זהו הנהג, אם כי הוא לא יכול היה לומר זאת בוודאות של 100%. עוד מסר פוקריבקו תיאור מילולי שתואם את מראו של רוט (עמ' 2, שורה 8) - ושוב נשאלת השאלה, מהו הסיכוי ההסתברותי שפוקריבקו רשם מספר שגוי של רכב וזיהה באופן שגוי את הנהג ברכב ? לאור המקובץ - נדמה לי שמסתברת הרבה יותר האפשרות שפוקריבקו לא טעה, מאשר האפשרות שהוא כן טעה. יש לזכור שעסקינן בתיק אזרחי ולא בתיק פלילי כאשר נטל הראיה שמוטל על שכם התובעת  הינו בהתאם למאזן ההסתברויות האזרחי, דהיינו, למעלה מ-51% ולא מעבר לכך. אין צורך להוכיח בודאות מלאה את פרטי התביעה וכאשר שואלת אני את עצמי איזו מסקנה מסתברת יותר - שרכבו של רוט היה מעורב בתאונה או שלא  היה לו כל קשר לתאונה - אזי שלשיטתי הוכח שסביר יותר שרכבו של רוט כן היה מעורב בתאונה הנטענת.
10. רביעית, לא  מצאתי לייחס משקל משמעותי לכך שבכתב התביעה מצוין שהרכב הפוגע ביצע פניית פרסה. אינני יודעת מניין הנתון לעניין פניית הפרסה ופוקריבקו נשאל במפורש אם הרכב הפוגע ביצע פניית פרסה והוא השיב בשלילה. ייתכן והנתונים נמסרו על ידי המבוטח של התובעת וייתכן שהם מופיעים היכן שהוא בתיק המשטרה, אך הנתבעת לא הציגה לעיוני את תיק המשטרה, למרות שהיא ביקשה לשאול את העד שאלות שקשורות לנתונים שקיימים בתיק המשטרה ולכן חסרים לפניי נתונים אשר יכולים אולי ללמד על קושי בגרסתו של פוקריבקו. פוקריבקו אף טען שהוא לא נחקר במשטרה (והדברים לא נסתרו) כך שממילא אין בפנינו גרסה שלו עצמו ממועד מוקדם יותר - הסותרת את עדותו בבהמ"ש.
11. חמישית, לא אוכל אף לקבל את עמדת הנתבעים לפיה לא יתכן שהנזקים לרכב התובעת כה משמעותיים בעוד שלרכב הנתבעים לא נגרמו נזקים, ובמילים אחרות - ההגנה טוענת כי לא יתכן שלרכב התובעת יגרם נזק משמעותי (לרבות פגיעה בפנסים, במכסה המנוע וב"גריל") בעוד שעל רכב הנתבע לא תשאר "אף לא שריטה". טענה זו אינה יכולה לסייע בידי ההגנה. תחילה, יש לראות כי הנתבעים לא צירפו חוות דעת נגדית לגבי ההיתכנות של הפגיעה או הסבירות של גובה הנזק או באשר לפריטים שמופיעים בחוות הדעת ולעצמת הפגיעה אשר הסבה נזקים שכאלו. מעבר לכך, פוקריבקו העיד כי הוא ראה שהנזק לרכת התובעת היה כיפוף של מכסה המנוע והדבר תומך באמור בחוות הדעת לרבות התמונות שצורפו ( נ/2) מהן עולה כי המדובר בכיפוף קל במכסה המנוע (אם כי הכיפוף גורם לכך שלא ניתן לסגור את מכסה המנוע, והצורך בתיקון או החלפת המכסה והגריל שמתחתיו ברורים). אני ערה לכך שגובה הנזקים הנתבעים אינו נמוך אך עדיין אין המדובר בפגיעה קשה. הרכיבים יקרים ועלות התיקון גבוהה - ואין עסקינן במצב בו רכב התובעת "נמעך" לחלוטין בעוד רכב הנתבעים לא נפגע כלל. עוד יש לציין כי הטענה לפיה לרכב הנתבעים לא היתה "אף לא שריטה" מבוססת על תמונות של רכב הנתבעים אשר צולמו (לטענת רוט) לפני הדיון בתיק בבהמ"ש לתביעות קטנות המצוין מעלה, ביולי 2011, כשנתיים אחרי התאונה. עיון קפדני בתמונות ( נ/1) מראה שדווקא קיים "שקע" קצת מימין לאמצע הפגוש האחורי, וניתן לראות בשתי תמונות את אותה פגיעה בחלק האחורי של רכבו של רוט. מעבר לכך, אף אם נקבל את גרסת רוט לפיה רכבו לא נפגע - אזי שיכול להיות שעוצמת המכה, זוית הפגיעה, הפרשי הגבהים וכו' - יצרו מצב בו רכב אחד נפגע והשני לא. לא הונחה בפני חוות דעת מקצועית ששוללת אפשרות זו.
12. טענה אחרונה בה אדון הינה טענת ההגנה לגבי קיומו של השתק פלוגתא, ואזכיר כי ההגנה טוענת כי מחיקת התביעה של קוריאבצב בבהמ"ש לתביעות קטנות מהווה השתק פלוגתא המחייב את דחיית התובענה דכאן. לא אוכל לקבל את הטענה. אמנם גם פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות עשויים להקים השתקים (רע"א 1958/06 סויסה נ' צ'מפיון מוטורס (20.10.2006)), אמנם גם קביעות שהתקבלו בהליכים בהם צד אחד נעדר מן הדיון עשויות להקים השתקים (רע"א 1170/08 עירית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (9.6.2010)) ואמנם יתכן וניתן לראות בקוריאבצב המבוטח חליף של התובעת המבטחת - אך במקרה דכאן אין פלוגתא מוכרעת מושתקת. בהמ"ש לתביעות קטנות לא קבע כל ממצא לגבי המחלוקות העובדתיות. התביעה של קוריאבצב נמחקה בהעדר התייצבות - ואין כל ממצא, ובוודאי שלא פוזיטיבי, שנקבע בהליך בבהמ"ש לתביעות קטנות. לכן, אין לומר שמשמעות מחיקת התביעה של קוריאבצב הינה דחיית התביעה הנוכחית. מעבר לצורך, אעיר עוד כי בעניין שנדון ברע"א 1170/08 הנ"ל, עליו מבססת ההגנה את טיעוניה - התביעה הראשונה של הנהג התקבלה לאחר שנשמעו ראיות, לרבות עדותו של הנהג, עדותו של עד מטעם החברה הקבלנית הרלבנטית, לאחר שהוצגו מסמכים ונקבעו עובדות וממצאים, לרבות עובדות לחובת העיריה אשר זומנה ולא התייצבה (כמו גם באשר לאשם תורם בשיעור 20% וכו'). לכן, במקרה דשם - הקביעה לגבי אחריותה של העיריה לתאונה היתה קביעה פוזיטיבית, הכרחית, שהתגבשה על ידי הערכאה הדיונית לאחר הצגת ראיות ושקילתן. בהתאם - ההכרעה הניבה פלוגתאות מושתקות לגבי התביעה השניה, שהגישה המבטחת של הנהג כנגד העיריה. במקרה שלנו, התביעה הראשונה של הנהג נמחקה ללא שנשמעו ראיות וללא שבהמ"ש העיר ולו הערה בודדת לגבי התביעה לגופה - וברי שיש מקום לאבחן בין שני המקרים.  
13. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 14,027 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח (כולל מע"מ), ובתוספת החזר אגרת בית המשפט.
14. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום,  י"ח שבט תשע"ג, 29 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.